מחקרים קליניים

עבור אנשים עם קטיעה בגפה העליונה המשתמשים בפרוטזת וו המופעלת באמצעות כוח הגוף, פעולות יומיומיות פשוטות לכאורה, כמו שימוש בעכבר מחשב, עלולות להפוך למאתגרות. הקושי בתפעול עכבר רגיל עלול לגרום להסתמכות על היד הלא-פגועה, לתנועות פיצוי, למאמץ גופני ולכאבים, ולהקשות על השתלבות או חזרה לעבודה. מחקר זה בוחן עכבר חכם – ממשק חדשני שפותח והותאם במיוחד לשימוש יעיל באמצעות פרוטזת וו. במסגרת המחקר יושווה השימוש בעכבר החכם לעכבר מחשב רגיל, תוך בחינת מהירות ודיוק, נוחות השימוש, העומס הגופני, כאב ושביעות רצון המשתמשים. המשתתפים יתנסו בעכבר החכם לאורך שבועיים, כדי לבחון לא רק את השימוש הראשוני בו אלא גם את השפעת ההסתגלות אליו. מטרת המחקר היא לבחון האם התאמה של טכנולוגיה יומיומית לצורכיהם הייחודיים של אנשים המשתמשים בפרוטזות יכולה להפחית את המאמץ והכאב, לשפר את העצמאות והתפקוד במחשב ולתמוך בהשתלבות בחיי העבודה והיומיום.

המחקר הנוכחי מתמקד בפיתוח ותיקוף של כלי תומך החלטה לקביעת מטרות שיקומיות, המבוסס על ההמשגה-International Classification of Functioning, Disability and Health (ICF) של ארגון הבריאות העולמי (WHO, 2001). ה-ICF מספק מסגרת מושגית ושפה אחידה לתיאור בריאות ותפקוד, וכולל קטגוריות מרכזיות כגון מבנה גוף, תפקודי גוף, פעילויות, השתתפות חברתית וגורמים סביבתיים. באמצעות שפותח על ידי ד"ר אילה בלוך מאוניברסיטת אריאל היא מציגה את שלבי רצף השיקום ואת מטרות השיקום בכל אחת מתחנותיו, תוך התייחסות למונחים המרכזיים של ה-ICF.
המחקר המוצע יכלול תיקוף של כלי טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית (AI) שפותח במעבדתה של ד"ר בלוך, שנועד לסייע בקביעת מטרות שיקומיות. השימוש בבינה מלאכותית בבריאות, ובפרט בשיקום, הולך ומתרחב ומציע פתרונות חדשניים לאתגרים קליניים (Rasa, 2024). הכלי יקבל מכתבי סיכום ממסגרות טיפול רפואי ושיקום קודמות של המשתקמים ב"עדי נגב" (במחלקות האשפוז ואשפוז יום). בהתבסס, בין השאר, על טבלת מטרות מבוססת ICF, המערכת תנתח את המידע הקליני ותציע מטרות למסגרת הקודמת וכן מטרות מעודכנות לשלב בו נמצא המטופל, לאחר סיום השיקום במסגרת המתוארת במכתב. במחקר זה, נשווה באופן כמותני ואיכותני (באמצעות מודל סטטיסטי מעורב) בין המטרות המוצעות על ידי המערכת הטכנולוגית לבין אלה המוצעות על ידי אנשי מקצוע מנוסים בתחום השיקום, באופן שיאפשר לאמוד את דיוקו וישימותו של הכלי.

נדודי שינה הם מצב שכיח המחליש את איכות החיים ולעיתים מלווה בהפרעות חרדה, כשהשניים משפיעים זה על זה במעגל החמרה הדדית. טיפולים קיימים, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ותרופות הרגעה, אינם תמיד יעילים או מתאימים לכל החולים, ויש צורך בגישות חדשות, לא תרופתיות ובטוחות. מחקר זה בוחן את הפוטנציאל של גירוי מוחי לא פולשני בשם tACS (תדרי זרם חלופי דרך הקרקפת) לשיפור השינה והפחתת חרדה. ההתערבות מתבצעת באמצעות מכשיר מותאם אישית ומיועדת לאיפוס מהיר של דפוסי שינה ולוויסות עוררות יתר. ניסוי מבוקר יעריך האם טיפול קצר ואינטנסיבי של tACS בת שלושה ימים מספק שיפור משמעותי בחומרת נדודי השינה, איכות השינה, חרדה ומצב רוח. ממצאי המחקר צפויים להציע אפשרות טיפולית בטוחה, מהירה ובלתי תרופתית לאנשים הסובלים מנדודי שינה וחרדה נלווית.

אפזיה היא הפרעת שפה הנגרמת מפגיעה מוחית ומשפיעה על היכולת לתקשר ולהשתתף בחיי היום־יום. בישראל, כלי ההערכה הקיימים מתמקדים בעיקר בליקויי שפה מבודדים ואינם משקפים באופן מלא את התקשורת במצבים יומיומיים. מחקר זה נועד להתאים ולתקף גרסה עברית של מבחן ה־Scenario Test, הבוחן תקשורת תפקודית במצבי חיים שכיחים באמצעות דיבור, מחוות, כתיבה ואמצעי תקשורת נוספים. המבחן יועבר לאנשים עם אפזיה וכן לאנשים ללא אפזיה, על מנת לוודא את דיוקו ואמינותו. המחקר צפוי לספק לאנשי המקצוע בישראל את הכלי הראשון בעברית שעבר תיקוף מלא להערכת תקשורת יומיומית, ולתרום לקביעת מטרות טיפול משמעותיות ולשיפור איכות הטיפול במבוגרים עם אפזיה.

פרופריוספציה – תחושת מיקום ותנועת הגוף – היא מרכיב חיוני לשליטה מוטורית ולתפקוד יומיומי. פגיעה בפרופריוספציה שכיחה במצבים אורתופדיים ונוירולוגיים, אך כיום אין בנמצא כלי קליני אובייקטיבי ואמין לאבחון מדויק שלה, וההערכה נשענת ברובה על דיווחים סובייקטיביים ומשימות שאינן רגישות דיין. מחקר זה שואף לפתח גישה חדשנית ואובייקטיבית להערכת פרופריוספציה בגפה התחתונה, המבוססת על תגובה אוטומטית ולא מודעת של המוח לשינוי במנח המפרק. במסגרת המחקר ייבדקו מבוגרים עם חשד לליקוי תחושתי בגפה התחתונה לצד נבדקים בריאים, תוך מדידת פעילות שרירים ודפוסי תנועה בזמן תנועה אקטיבית ופסיבית של הברך. הממצאים הצפויים עשויים לאפשר אבחון מדויק יותר של ליקויים פרופריוספטיביים, לשפר את ההתאמה של תכניות שיקום, ולהוות בסיס לפיתוח כלי הערכה קליניים חדשים הזמינים לשימוש יומיומי במכוני שיקום ובבתי חולים.

המחקר ייעסוק במטופלים המתמודדים עם מצבים רפואיים מורכבים לאחר אשפוזים ממושכים. מטופלים אלה מתמודדים עם אתגר משמעותי של חזרה הביתה וחידוש היכולת לבצע מטלות יומיומיות באופן עצמאי. מטרת המחקר היא לבחון את תרומתו הייחודית של מטבח לימוד ככלי שיקומי, ולבדוק כיצד פעילות של בישול והכנת אוכל יכולה לתמוך בתהליך השיקום, לחזק עצמאות תפקודית, ולהשפיע על תחושת המסוגלות, הבריאות ואיכות החיים. במחקר ישתתפו כ־45 מטופלים, אשר יחולקו לקבוצת מחקר ושתי קבוצות ביקורת, במטרה להשוות בין התערבויות שיקומיות שונות. המחקר יבחן את חוויית המשתתפים ואת השינויים בתפקוד ובתפיסה העצמית לאורך הזמן, ויתרום להבנה כיצד שילוב של פעילות יומיומית משמעותית, כמו בישול, יכול לשמש אמצעי שיקומי יעיל במסגרת אשפוז יום.

תקשורת היא זכות בסיסית ותפקוד חיוני בחיי היום-יום, כולל עבור בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) שמתקשים לתקשר באמצעות דיבור, כתיבה או קריאה. תמיכה תקשורתית חליפית (תת"ח) יכולה לסייע להם לשפר את התקשורת וההשתתפות בחיי היום-יום, אך רבים אינם זוכים לכך בשל חוסר נגישות להתערבויות יעילות. מחקר זה בוחן את השפעת הכשרה מקצועית לצוותים, המבוססת על "פרויקט מילות הליבה", על היכולת התקשורתית של בוגרים עם מש"ה. המחקר יבדוק כיצד ההכשרה משפרת את ידע וכישורי הצוות בשימוש במילות ליבה וכיצד זה משפיע על התקשורת והשימוש במילים אלו בקרב הבוגרים. ממצאי המחקר צפויים לקדם הבנה טובה יותר של רכישת מיומנויות תקשורת בבגרות, לתמוך בפיתוח שיטות טיפול מבוססות ראיות ולשפר את הנגישות לשירותי תת"ח עבור בוגרים עם מש"ה.

בריפוי בעיסוק, שאלוני הערכה תפקודית קיימים מיועדים בעיקר לילדים ומתבגרים בעלי יכולות התפתחותיות בינוניות עד גבוהות, ולעתים קרובות אינם רגישים מספיק כדי לזהות הבדלים בקרב ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית חמורה. כתוצאה מכך, ילדים אלה עשויים לקבל ציונים דומים שאינם משקפים את טווח היכולות האמיתי שלהם, מה שמקשה על אנשי מקצוע לתקשר על מצבו של כל ילד ולעקוב אחר ההתקדמות לאורך זמן. מחקר זה מתמקד בפיתוח ובתיקוף של שאלון הערכה תפקודית חדש שתוכנן במיוחד עבור ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית חמורה. המטרה היא לבחון את מהימנותו ותוקפו של הכלי ולאפשר את השימוש בו במוסדות שונים, לספק הערכות מדויקות יותר, לשפר את התקשורת המקצועית ולתמוך בתכנון טיפול אישי.

אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית נמצאים בסיכון מוגבר לבעיות תזונה ובריאות, ובהן תת־תזונה, השמנה ואובדן מסת שריר, בין היתר בשל מגבלות תפקודיות, בעיות בליעה, מחלות נלוות ואורח חיים יושבני. למרות שכיחות גבוהה של מצבים אלו, הידע המחקרי על הקשר בין תפקוד פיזי, מצב תזונתי והצריכה התזונתית בפועל באוכלוסייה זו עדיין מוגבל. מחקר זה בוחן את הקשר בין חומרת המוגבלות ורמת הניידות לבין מצב תפקודי ותזונתי בקרב מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים במסגרת סיעודית ארוכת טווח בישראל. במסגרת המחקר ייבדקו מדדים של תפקוד גופני, מצב תזונתי ודפוסי אכילה, במטרה לאתר שיעורים של תת־תזונה, השמנה ואובדן מסת שריר. ממצאי המחקר צפויים להעמיק את ההבנה של צרכים תזונתיים ותפקודיים באוכלוסייה זו, ולסייע בפיתוח מדיניות ותוכניות התערבות מותאמות לשיפור הבריאות ואיכות החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

מודעות אינטלקטואלית מתייחסת לידע של האדם לגבי מצבו, יכולותיו ומגבלותיו, הנגזר מסיכום שילוב חוויותיו לאורך זמן. לעומתה, מודעות אונליין (מודעות בזמן אמת) היא מודעות דינמית המתייחסת לידע של האדם על עצמו בהקשר ספציפי בעת ביצוע משימה תוך זיהוי ליקויים בזמן אמת. מודעות אונליין כוללת מיומנויות כמו היכולת לשפוט במדויק את דרישות המשימה, לצפות את הסבירות לבעיות, לנטר, לווסת ולהעריך את הביצוע.

מערך המחקר יהיה מסוג case series תוך שימוש בגישה מעורבת (mixed methods). המחקר יעקוב אחר מספר משתתפים עם פגיעה מוחית נרכשת (ABI) לאורך תקופת השיקום ויתמקד בהשתנות של מודעות אונליין ביחס להתנסות מתווכת בפעילויות שיקומיות. איסוף הנתונים יכלול מדדים כמותיים משאלונים ותצפיות, לצד נתונים איכותניים מראיונות חצי מובנים ותיעוד יומני טיפול. המחקר יתמקד באירועים קריטיים בתהליך השיקום וישלב ניתוח דדוקטיבי ואינדוקטיבי לפי מודלים של מודעות, וכן יבחן תהליכים נוספים. תתבצע בדיקת התאמה על פי  פרופיל המודעות. הערכת המשתתפים תתבצע בתחילה ובסיום ואף יתבצע מעקב תוך כדי השיקום אשר יאפשר מעקב אחר שינויים לאורך זמן.

המחקר בוחן את ההשפעה של TOBAT, מכשיר חדשני שנלבש על האצבע ומספק משוב תחושתי (טקטילי), על שיווי המשקל. המשתתפים יגיעו למפגש יחיד של כ-2.5 שעות, שבו ייבחנו יכולות שיווי המשקל שלהם, ויבצעו משימות עמידה בתנאים שונים של משוב תחושתי – כולל משוב רציף, משוב לסירוגין, משוב דמה וללא משוב כלל. במהלך הבדיקות יימדדו תנועות הגוף בעזרת חיישן מיוחד המחובר לגב התחתון, והנתונים ינותחו כדי להבין כיצד סוגי המשוב השונים משפיעים על שיווי המשקל. המחקר צפוי לספק תובנות בנוגע לאסטרטגיות המשוב התחושתיות האופטימליות לשיפור השליטה בשיווי המשקל בקרב אנשים לאחר שבץ. אם יצליח, ה TOBAT -עשוי להפוך לכלי נגיש וזול לשימוש קליני וביתי בשיקום.

במסגרת המחקר נבחן את הפעילות המוחית במטופלים במהלך מתן גירויי שמע המעוררים פעילות קוגנטיבית מסוגים שונים. כלי המדידה יהיו כאלה שניתנים לשימוש bedside כגון eeg ו-fnirs .

בחלק הראשון, אנחנו מתכוונים לגייס שמונה פיזיותרפיסטים ולהקליט טיפול יחיד של כל אחד מהם בנפגע שבץ מוחי. נעשה שימוש בגישת 'חשיבה בקול רם' כשנראיין כל אחד מהפיזיותרפיסטים המשתתפים תוך כדי שהם צופים יחד עם המראיין בטיפול שלהם שהוקלט.
בשלב השני, נערוך מפגשי קבוצות מיקוד שיכללו מספר פיזיותרפיסטים כל אחד, ונערוך דיון מונחה בנושא.

המטופלים ישתתפו במספר מפגשים במעבדה בהן ייבחנו מדדי הControlability שלהם ושליטתם על טכנולוגית העזר באמצעות high density sEMG

בתחילת המחקר, שימשך שלוש שנים, יאספו נתוני רקע של הנבדקים אשר יכללו: רמת חומרה של מוגבלות שכלית, ההתנהגות המסתגלת של הנבדק ופרטים דמוגרפיים. בהמשך, בתחילת כל שנה ימלאו הצוות החינוכי וההורים שאלוני הערכה שימדדו את היכולת הלקסיקלית והפרגמטית, וכן יוערך אוצר המילים של כל נבדק, באמצעות שאלונים המתוקפים בספרות המחקרית העולמית. בתום שלוש שנים ינותחו התוצאות בכדי לענות על שאלות המחקר.

המשתתפים במחקר יקבלו תוספת משמעותית של אימוני שיקום לגפה העליונה. האימונים הינם מבוססי טכנולוגיה ויתקיימו במתחם טכנולוגיות שיקום של עדי נגב-נחלת ערן שמכיל מספר מערכות טכנולוגיות המשלבות תוכנה וחומרה למשימות אימון ושיקום. האימונים הנוספים יתקיימו במשך 120 דקות ביום, 5 ימים בשבוע, למשך 4 שבועות. מהמשתתפים במחקר ילקחו מדידות לפני ואחרי תקופת האימונים, וכן 6 חודשים לאחר השבץ, ויכללו מדדים קליניים, קינמטיים ומדדי התמדה. תוצאות המדידות יושוו לאוכלוסיית משתקמי שבץ מוחי שלא עברו את תכנית השיקום בעצימות גבוהה.

המחקר מתמקד בלמידת ה""היסטוריה הטבעית"" (Natural History) של התאוששות אחרי שבץ מוחי: נמדדת היכולת התפקודית, איכות התנועה, היכולת ללמידה המוטורית והפעילות הגופנית הכוללת של שורדי שבץ, תוך שימוש בהגדרות וכלי-מדידה בינ""ל מקובלים בתחום.
המדידות נערכות לראשונה כחודש לאחר קרות השבץ, ולאחר מכן נלקחות מדידות חוזרות אחרי כשלושה, שישה, ושנים-עשר חודשים. מדידות חוזרות אלו מאפשרות לשפוך אור על השתנות משתנים שונים לאורך תהליך השיקום.

בוגרים בעלי מש""ה שחיים במסגרות של דיור חוץ ביתי ובקהילה לא נמצאים בהשגחה רציפה כמו אנשים צעירים מהם ששוהים במסגרות חינוכיות (בישראל – עד גיל 21). מכאן עולה החשיבות להעריך את רמת הסיכון הנשקפת להם במקרים של נפילה שעלולה לגרום לפגיעה פיזית המצריכה טיפול רפואי.
המחקר נועד לבחון את יכולתו של מבדק טינטי לנבא ולהעריך מראש את רמות הסיכון לנפילה. במסגרת המחקר ייאספו נתונים של גיל, מין, רמת מש""ה ואבחנות נוספות כגון אפילפסיה פעילה, תסמונת דאון, וכן מידע על התערבות טיפולית במידה ונעשית באופן שגרתי. עבור כל אחד מהמשתתפים יערך הליך של "מבדק – מבדק חוזר" באמצעות שני מבדקי טינטי בהפרש של שבוע זה מזה. במסגרת המחקר ייבדק עבור כל אחד מהמשתתפים האם התרחשו מקרים של נפילות עם פציעה הדורשת התערבות רפואית בטווח של משישה חודשים לפני ביצוע המבדק ועד שישה חודשים אחרי ביצועו.

מערכת KEMTAI נועדה לסייע בהענקת טיפולי פיזיותרפיה מרחוק על בסיס ניתוח ויזואלי של תנועות המטופל בעת התרגול, ושילוב בינה מלאכותית שמעניקה לו פידבק בזמן-אמת. המחקר נועד לסייע למפתחי המערכת לתעד את חוויית המשתמש (UX) ולוודא שהיא מסייעת להגברת המוטיבציה ושביעות הרצון של המטופל. שביעות רצון מוגברת עתידה לסייע ביכולת להתמיד בתרגול לאורך זמן ובכך לשפר את התפקוד המוטורי בקרב מטופלים המשתמשים במערכת.
במהלך המחקר ייבדקו תגובות המשתתפים בניסוי לפני ההתערבות ולאחריה על פי מדדי תוצאה קליניים המעריכים שיפור בתפקוד מוטורי.

טיפול מיטבי במחלת הפרקינסון כולל טיפול תרופתי הנתמך בפיזיותרפיה, שיקום מוטורי ושיטות אימון קוגניטיביות. מחקרים מצביעים על כך ששילוב תרגולים קוגניטיביים ומוטוריים תורם לשיפור התפקוד הכללי של החולים.
המחקר הנוכחי מתמקד בפיתוח פלטפורמת רובוט חברתי שתשמש ככלי עזר המסייע בשיפור התפקוד המוטורי והקוגניטיבי של המטופלים, תוך התאמה אישית לצרכיו הייחודיים של כל מטופל. הטיפול מבוסס על אימונים באמצעות תרגול חוזר ומשימות ממוקדות מטרה. כל "מפגש" עם הרובוט התומך חברתית (SAR) יימשך כ-30 דקות, וכל משתתף בניסוי יחווה חמישה מפגשים שכאלה, בהתאם ליכולות המוטוריות והקוגניטיביות שלו.
בכדי להעריך את יעילות ההתערבות, במהלך המחקר ייאספו נתונים מהמשתתפים בשתי נקודות זמן – לפני תחילת תוכנית האימונים ואחריה. בין המדדים שייבחנו: תפקוד מוטורי, יכולת קוגניטיבית, מוטיבציה פנימית ותחושת מסוגלות עצמאית של המטופלים.