על המחקר
שבץ מוחי הוא אחת מבעיות הבריאות העולמיות החמורות ביותר והוא גורם ל- 5.9 מיליון מקרי מוות מדי שנה . שבץ מוחי מדורג במקום השלישי כגורם משנה חיים כשרוב נפגעי השבץ המוחי מתקשים להמשיך לבצע משימות יומיומיות עקב השלכותיו החמורות. הערכה היא שכ-25-40% משרודי השבץ המוחי לוקים באפזיה. טיפול אינטנסיבי וממושך באפזיה עשוי להוביל לשיפור ושינוי משמעותי בתפקוד של אנשים עם אפזיה גם שנים רבות לאחר הופעת ההפרעה השפתית .
מטרות
המחקר נועד לבחון את יעילותו של מודל היברידי לטיפול באנשים המאובחנים עם אפזיה לאחר פגיעה מוחית בשלב הסאב-אקוטי ובשלב הכרוני בהשוואה למודל הנפוץ של טיפול פרונטלי בלבד.
המחקר מתמקד בלמידת ה"היסטוריה הטבעית" של התאוששות אחרי שבץ .
שלב המחקר
גיוס
אימפקט
הקמת תוכנית טיפולים היברידית למטופלים עם אפזיה במרכז הרפואי לשיקום על מנת לאפשר נגישות למטופלים עם אפזיה באזורים גיאוגרפים שונים , קושי בניידות , מצבים ביטחוניים המקשים על מעבר בין ערים , או מצבים בריאותיים המחייבים בידוד.
חוקרים
- גב' לינוי בר- קלינאית תקשורת , המרכז הרפואי לשיקום עדי נגב נחלת ערן
- ד"ר אבו אעמר מרזוק – רופא מתמחה ברפואה פיזקאלית ושיקום , המרכז הרפואי לשיקום.
- ד"ר מיכל בירן , המחלקה להפרעות בתקשורת , אוניברסיטת אריאל .