חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הקדשת מרכז המחקר למדעי השיקום ע"ש רחל לאה ודוד אליהו פלדמן ז"ל

ממילותיה של סוזי, בתם של רחל לאה ודוד אליהו פלדמן, בטקס חנוכת מרכז המחקר בנובמבר 2022 :

“ברצוני להודות לכם על ההזדמנות לבקר אתכם היום ולספר לכם על הוריי, שמרכז זה מוקדש להנצחת זכרם, וגם לדבר קצת על שיקום, תקווה, והנגב. נוהגים לפתוח בכבודה של אכסניא. תודה לכל הצוות של המרכז הרפואי לשיקום ע”ש קיילי. בנוסף, אני רוצה להתייחס למקום עצמו – הנגב. קטונתי מלהסביר את חזון דוד בן גוריון בנושא פיתוח הנגב. אולי דוד בן גוריון היה מושפע מספר תהילים מזמור קכ”ו, פסוק ד: 

שׁוּבָ֣ה יְ֭–ָה אֶת שְׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃

פרק קכ”ו מופיע בספר החמישי של ספר תהילים שמיוחס לרעיונות של שיבת ציון ותיקון עולם. למלה נגב יש כמה מובנים וביניהם המובן של “מקום מנוגב ממים” כלומר מקום יבש ומדברי. מרומז שהחזרה לארץ, החזרה לציון , היא כמו אפיקים בנגב, זרמי מים חזקים במקום יבש ומדברי, תופעה נחוצה ומבורכת. כלומר, אם תזרמו איתי באמירה ציורית  ופואטית, אפשר להגיד שיש בסיס בתנ”ך לכך שהנגב הוא חלק מהשיקום הלאומי והתקווה הלאומית!”

משפחת פלדמן

דוד אליהו פלדמן ז”ל, נולד בלונדון בסוף ספטמבר 1926, כך שלא חגגו לו בר מצוה. (אך בגיל 80 הוא קרא בתורה לראשונה!) כמה שבועות לפני הגיעו לגיל מצוות, פרצה מלחמת עולם השנייה והוא ואחותו פונו לאזור כפרי מחוץ ללונדון, לעיירה Saffron Walden. (האחים הגדולים והאחות הגדולה שירתו בחיל האוויר הבריטי ובמשטרה הצבאית.) במהלך המלחמה דוד אומץ על ידי משפחה נוצרית. המשפחה הלא יהודייה שאימצה אותו דיי נבהלה שהוא צם ביום כיפור ואפילו לא שתה מים שהרי הם לא הכירו יהודים בכלל. אחרי המלחמה, דוד למד כלכלה וסטטיסטיקה ב London School of Economics ובכך היה הילד היחידי במשפחתו שזכה ללמוד באוניברסיטה. כשסיים את לימודיו ב 1948, הוא התקבל לעבודה ב “אומות המאוחדות” בג’נבה אשר בשוויץ וכעבור 3 שנים הוא המשיך את עבודתו באו”ם בנו יורק. דוד אליהו ז”ל נהג לספר שכאשר הוא הצטרף לאו”ם בשנת תש”ח זה היה באמת סוג של תיקון עולם, תיקון שהעולם מאוד נזקק לו לאחר מלחמת העולם השנייה. עבודתו בתור כלכלן באו”ם הייתה לעזור לאנשים בארצות המתפתחות בעולם, בעיקר באפריקה.  פרויקט הדגל שלו היה הכנת אלגוריתם לחלוקת התקציב של עזרה כלכלית, של מיליוני דולרים, לארצות המתפתחות. אולי הניסיון ההוא תרם לרצונו לעזור לאנשי הפריפריה , לעזור לאנשים שגרים במקום שאינו מציע את כל ההזדמנויות שקיימות במקומות יותר מפותחים. 

סוזי מספרת: “אבי היה מאוד נדיב גם ברמה האישית עם הונו הפרטי. הוא תרם הרבה כסף אבל גם חלק מזמנו בכדי לעזור לאנשים, תמיד עם חיוך קסום על פניו.   הוא הרגיש שהיה בר מזל ולכן תרם בשמחה ותמיד הייתה לו הרבה הכרת הטוב.”

רחל לאה ז”ל, Lillian Ruth Feldman, נולדה בנו יורק. הרב לורד ג’ונתן זקס זצ”ל  כתב שמשמעות המלה ruth  היא חסד , על שם הדמות המקראית, רות. לכן אפשר להגיד שמשמעות השם Lillian Ruth  היא פרח של חסד. ובאמת כך היא הייתה. רחל לאה ז”ל עזרה להרבה אנשים ברמה צנועה אך תמידית וגם הייתה דוגמא למופת  של כיצד מכבדים הורים. 

רחל לאה ז”ל, עבדה בתור שיננית ואחר כך עבדה כמורה בבית ספר יסודי. שנה לאחר שהשלימה תואר שני בחינוך, היא חלתה במיאלומה נפוצה, סוג של סרטן. היא הייתה מאוד אמיצה במאבקה במחלה והקפידה לא להיות נטל לאף אחד. 

סוזי בתה מספרת: “אולי אחד הדברים הכי מרשימים בשבילי, במיוחד בעידן הנוכחי של היפר-תקשורת – אימי לא גילתה לאימה (סבתא שלי) על היותה חולה בסרטן בכדי לא לגרום לה צער מיותר.  האמא שלי הייתה גיבורה, צנועה, ובעלת חסד.”

“אחת הפעילויות של אמא שלי משך היותה חולה, היתה תרפיה באומנות באמצעות צבעי מים. בחרתי בציור שלה עם בלונים צבעוניים בשמים כחולים.  הציור הוא חובבני ועממי ולא נועד לציבור. אין חתימה אפילו, כי הרי הציור נוצר בתהליך טיפולי. בלונים הם שברירים, כמו החיים עצמם, כפי שהמשתקמים חוו בעצמם. אך בכל זאת בלונים מסמלים שמחה ואופטימיות אולי משום האסוציאציה עם חגיגות ימי הולדת וחגיגות בכלל. בלונים גם מסמלים חירות, או חופש. זה יכול להיות חופש ממגבלות, כלומר שאיפה לתפקוד עצמאי, או שחרור מכאבים ושאיפה לרוגע. מדרש תמונה – כל התשובות נכונות.   הוספתי לתמונה מלל תלת-לשונית “יש תקווה” בכדי להעביר מסר של עידוד ותקווה לכל אלו אשר משתקמים פה.”

“בברכה שתוצאות ותוצרי המחקר של מרכז המחקר למדעי השיקום ע”ש פלדמן ישפרו את איכות החיים של כל המשתקמים במרכז הרפואי לשיקום ע”ש קיילי בנחלת ערן, בארץ, ובכל העולם.”